תוכניות ריאלטי

פוליסימיות- (פולי=הרבה, סמי= משמעות)
זוהי תכונה של הטקסט המאפשרת לקהלים שונים לפרש אותו בדרכים שונות ולתת לו משמעויות מגוונות, ואף שונות ממה שהתכוון היוצר. ריבוי משמעויות שמאפשר לקהלים שונים לפרש אותו בצורות שונות ולקבל משמעויות שונות

כחלק מתוכנית הטלוויזיה "Israel Got Talent" שבה אנשים מכל רחבי הארץ מגיעים להראות את הכישרונות שלהם בכל תחום שקיים, אפילו תחומים שאף אחד לא הכיר בעבר. 
 הגיעה לתוכנית אישה, שכביכול היא טרנג'סטר, והכישרון שלה הוא שירה. מעבר לכישרון שלה היא מתנהגת בצורה שונה ומעט מוזרה, לבושה בבגדים מצחיקים, עם איפור מאוד מוגזם וקול צייצני. לפני שהאודישן שלה התחיל הראו את הקטע של מאחורי הקלעים בו היא עברה בין המתמודדים שסביבה ודיברה איתם. ההתנהגות שלה גרמו לאנשים רבים להתייחס אליה כבדיחה.
השופטים בתוכנית הם: נועה קירל, מאור זגורי, מיה דגן וג'ורדי. הם מחליטים מי יעבור לשלב הבא ומי לא, כלומר מביעים דעתם בנוגע לכישרון שהאדם מראה.
התוכנית "Got Talent" התחילה בארצות אחרות כגון בריטניה, ארצות הברית וכדומה. אל התוכנית בבריטניה הגיעה זמרת מבוגרת בשם "סוזן בויל", שלבסוף גם זכתה בתחרות עם קול מדהים ויוצא דופן. בתוכנית בישראל, הגיעה האישה ששמה רעיה- שגם שמה עורר תגובות של צחוק כי הוא שונה, והיא טענה שהיא תהיה "סוזן בויל הבאה ויותר טובה ממנה", לפני שהתחילה לשיר כל הקהל וגם השופטים צחקו על האמירה כי היא הייתה נראת כמו מישהי שבאה רק בשביל הצחוקים וללא כישרון אמיתי. בנוסף, לפני התחלת השיר היא אמרה לאחראי על הפעלת המוזיקה "משרת להפעיל", מה שגם לאנשים רבים לצחוק ולאנשים רבים לכעוס על הדרך שבה היא מציגה את עצמה. לאחר שרעיה התחילה לשיר הקהל והשופטים היו בתדהמה שמבחורה כזאת יוצא קול כזה עוצמתי, ומיה דגן- אחת השופטות בכתה כי התרגשה מהשירה. תגובה של אחד המנחים הייתה: "זה מופע קומי והיא דמות אבל עדיין התרגשתי". לאחר התוכנית עלו לרשת תגובות רבות בקשר לרעיה, חלקם אמרו שהיא מופע קומי שמשלב שירה יפה ובסך הכל אודישן מעולה, וחלקם אמרו שהיא מתייחסת בצורה מזלזלת בתוכנית והצורה שבה היא מופיעה או מדברת לאנשים ולצוות לא מתאימה לתוכנית.
המושג פוליסימיות בא לידי ביטוי בקטע בכך שהאודישן של רעיה עורר תגובות רבות ובעל ריבוי משמעויות, ובכך כל אחד מפרש את האודישן בצורה אחרת ומקבל משמעות אחרת.

ייצוג- שיקוף, דימוי או שיחזור של משהו מהעולם האמיתי אל עולם התקשורת - (טלוויזיה). מוצג בצורה שטחית, בררנית, מוגבלת ומתווכת בעלת משמעות אחת.
דוגמא לייצוג מתוך הקטע "יש ערבים מתוכניות מציאות ויש ערבים מהמציאות"
המושג "ייצוג" בא לידי ביטוי בקטע בכך שמציגים את האוכלוסייה הערבית ובעיקר את הגברים הערבים כמאיימים או רעים וקשים כמו שמקבלים אותם בישראל. לעומת זאת את הנשים הערביות מציגים כעדינות, מודרניות והסיכוי לחיכוך עם אישה הוא נמוך יותר. התקשורת "בוררת" ומתווכת את הנשים הערביות לליהוקן לתוכניות הריאלטי, הם מסבירים כי הגברים לא נחמדים, כלומר כוללים את כל האוכלוסיה של הגברים הערבים ואומרים שהם לא נחמדים, רעים, או שכלל הנשים הערביות הן עדינות למראה או מודרניות, ופחות מאיימות. התקשורת יצרה מצב שבו היא מציגה את הערבים והערביות בצורה אחת, שלא בהכרח נכונה לגבי המציאות. למשל הסבירו כי "העובדה שלתוכניות ריאלטי ממעטים ללהק גברים ערבים מדגישה את הרצון להימנע מלהראות ערבים לא נחמדים".

רב תרבותיות-חברה המורכבת מהרבה תרבויות שונות המקיימות ביניהן דיאלוג תוך סובלנות וכבוד הדדי. כל תרבות שומרת על זהותה (מנהגים, שפה, אוכל, מוזיקה) ומקבלת מקום לבטא את עצמה בתקשורת. אין תרבות אחת עליונה וכולן שוות. למשל, תוכניות ריאלטי מאפשרות ייצוג למגוון קבוצות, גם כאלה שמודרות מז'אנרים אחרים כגון ערבים. כולם מתמודדים בנאים שווים בתוכנית ומקיימים ביניהם דיאלוג.
דוגמא לרב תרבותיות מתוך הקטע "יש ערבים מתוכניות מציאות ויש ערבים מהמציאות"
לתוכניות ריאלטי כמו האח הגדול או מאסטר שף, מלהקים גם את התרבויות היהודיות- בעיקר, וגם תרבויות אחרות כגון אתיופים, דתיים, ערבים. לפי הקטע מסבירים כי ליהקו לתוכנית מאסטר ערבייה בשם סלמה פיומי, לאח הגדול ליהקו ערבייה בשם רנין בולוס, כלומר נתנו לתרבויות רבות להשתלב בריאלטי ולעבור בידיוק את אותן המשימות ולחוות את אותם התנאים כמו בני התרבויות האחרות שמשתתפים בתוכנית. לעומת זאת מעדיפים ללהק ערבים וערביות שאינם מוסלמים אלא נוצרים או דרוזים, שהמבטא הערבי שלהם או המראה החיצוני שלהם נראה פחות מאיים, ואין להם סממנים מובהקים של ערביות, מנוצרים ודרוזים אין סיכוי שישמעו על קיפוח, הזנחה ואפליה. כך יוצרים באמצעות משתתפי הריאלטי מצב בדוי של נורמליות. אך נותנים לתרבויות רבות להשתתף בתוכניות ולא מזניחים את התרבויות הפחות אהודות בארץ כמו הערבים, על מנת שלא ליצור מצב של אפליה.

שאלה מהמבחן - ערכים מקצועיים של עיתונאי

אובייקטיביות: ניטרליות, דיווח עובדתי ובלי רגשות. הבחנה בין עובדה לדעה, סיפוק מידע מהימן. על העיתונאי להתבסס על עובדות מציאותיות ולא לערב רגשות או דעות.
בקטע שניתן במבחן על עירית לינור, ניתן לראות כי העיתונאי שמר על ניטרליות והתבסס על עובדות שקרו, הוא לא עירב דעות או רגשות אישיות. בכתבה הוא מציין עובדה: "עירית לינור הושעתה משידורי התוכנית 'המילה האחרונה' בגלי צה"ל למשך שבוע..." היא כינתה את נשיא המדינה "חתיכת חצוף". העיתונאי ציין את נאומו של ריבלין בנס בנושא דמוקרטיה, רשתות חברתיות ועוד... לאורך כל הידיעה העיתונאי שומר על אובייקטיביות- מתבסס על עובדות מציאותיות ומשתמש בציטוטים על מנת לדייק בנתונים.

דיוק: יש לאמת כל דבר לפני שהוא עולה לשידור. אין לשדר דבר שאינו מדויק. על העיתונאי לפרסם ידיעה בעלת פרטים נכונים, מדויקים, וחל עליו איסור לפרסם פרטים שגויים. 
לפי הקטע, העיתונאי שומר על הדיוק בפרטים ומעלה נתונים מציאותיים, אמיתיים ונכונים לגמרי. הוא מצטט את דבריהם של עירית לינור ושל נשיא המדינה, ריבלין על המקרה.
עירית לינור- "חתיכת חצוף"... העיתונאי אינו מטעה, מסלף או משנה פרטים אלא מדייק במה שנאמר על ידה. ריבלין: "ויש לנו כמה הוכחות נפלאות בשנים האחרונות להשפעת הרשתות החברתיות על המציאות...." כלומר, הוא מדייק ומספר על הדברים החשובים שנאמרו על ידיהם של עירית לינור, ריבלין וגלי צה"ל שהגיבו למקרה וגם אותם ציטט במדויק.

איזון:  מתן אפשרות שווה לצדדים השונים להשתתף בדיונים או בעימותים, זמן ומקום זהה, אפשרו להגיב.
בקטע ניתן לראות כי העיתונאי מספר אודות המקרה ששותפים לו עירית וריבלין ועל הנעשה, בעקבות הנעשה הוא מאפשר לגלי צה"ל שאחראים על התוכנית בה משדרת עירית לינור, להגיב לנושא ובכך מציין את תגובתם.
גלי צה"ל: מגלי צה"ל נמסר כי מכבדים,נלחמים ושומרים על חופש הביטוי....
"התבטאותיה של עירית לינור כלפי נשיא המדינה אינן ראויות וכך גם האופן שבו נאמרו הדברים..."
העיתונאי נותן הזדמנות שווה לגלי צה"ל להתנצל על מעשיה של עירית ולהביע את עמדתם ודבריהם בעניין הנדון בכתבה.