יום רביעי, 15 בנובמבר 2017

צילום עיתונאי - ניתוח


בצילום רואים שלט שמורה על האטה - ילדים בדרך, ובכביש עוברת אישה בהריון (מטאפורה)


קומפוזיציה: בתמונה ניתן לראות שלט שמורה על האטה - ילדים בדרך. הוא נמצא בצד הכביש, על המדרכה והאישה בהיריון במרכז, עוברת את מעבר החצייה כשהיא עומדת על הצד ובטן ההיריון מודגשת.
יש חוסר איזון בצבעים, רוב התמונה כהה יחסית כך שהחלק הבולט ביותר בתמונה הוא השלט.
קיימת סימטריות מעטה במיקום ובחלק שכל אחד מהם לוקח בתמונה. בנוסף יש שלט כחול שגם בולט לעין במרכז התמונה שמורה על מעבר חצייה להולכי רגל.


יחסים בתוך המסגרת: השלט בצבע זוהר ובולט לעין, גדול יחסית, האישה כהה- הבטן מודגשת בתמונה, בולטת על מעבר החצייה הלבן כך שרואים אותה בברור.
יחסי גודל: השלט הוא החלק העיקרי בתמונה, הבולט ביותר גם בצבעיו וגם בגודלו, נמצא בקירוב לעומת השלט השני והאישה שנמצאים מאחוריו מה שיוצר יחס גדול-קטן, קרוב-רחוק.
ניגודיות: הניגודיות באה לידי ביטוי בכך שהצבע של השלט הבולט הוא צהוב כתמתם לעומת האישה בצבע שחור, שהוא כידוע צבע מרזה אך במקרה זה, היא אישה בהיריון.
בנוסף, המשמעות מנוגדת- השלט מורה על האטה כי ילדים עוברים את מעבר החצייה, הניגוד לכך הוא במשמעות: אישה בהיריון עוברת את הכביש (לא ילדים כאמור בשלט) אך הילדים בדרך כי היא בהיריון, בהתקרבות ללידה- בלידה נולד הילד = ילד בדרך.

מוקדהאישה במרכז מושכת את העין של הצופה אך לעומת זאת השלט הזוהר מושך את העין יותר מהאישה שבמרכז התמונה. אפשר להשתמש ב"חוק השלישים" שבו מחלקים את התמונה לשלושה חלקים כך שהמרכז הוא השלט של מעבר החצייה הכחול והאישה בהריון. אך בתמונה זו "חוק השלישים" לא ממקד את הצופה לרעיון המרכזי והמסר המרכזי של התמונה שהוא בעצם השלט השני והקרוב יותר שנמצא בשליש הימני של התמונה.

שימוש בשפה אסתטיתצבעים כהים מאוד לעומת שלט בולט שהוא עיקר התמונה, זווית הצילום היא זווית גבוהה- high angle, מלמעלה רואים את השלט בגובה העיניים והאישה בהריון מלמעלה כך שהבטן שלה בולטת למראה עין.

שימוש באזכורים חזותיים חיצוניים"האט-ילדים בדרך" מטאפורה לאישה שעוברת בכביש, אישה בהריון שבעצם יש לה ילד בדרך, השלט מתייחס לילדים שיוצאים מבית הספר אך בסיטואציה זו המסר של התמונה היא הציניות שהשלט מתייחס בעצם לאישה בהריון שיש לה "ילד בדרך".
את הרעיון קיבלתי מאמי שאוהבת לפרסם בדיחות ונתנה לי את הרעיון צלם תמונה קומית, יציאה מהקופסה במחשבה של המשמעות הנסתרת לשלט. 

יום ראשון, 12 בנובמבר 2017

עבודה "קולנוע תיעודי"


תוצאת תמונה עבור בית השנטימה היא נקודת המבט של הבמאי שרוצה להעביר לצופים: 
הבמאי רוצה להעביר לצופים על סיפור חייהם של נערים ונערות שחוו דברים מאוד קשים בחייהם והרגישו שהם בעצם תקועים במנהרה חסרת מוצא ולבסוף ראו את האור בקצה המנהרה בכך שהצטרפו ל"בית השנטי" שהוא בעצם בית גדול לכל הילדים חסרי הבית שעברו את הדברים הקשים האלה בחייהם.
"זה המקום היחיד שנתן לי חום ואהבה, מה שלא קיבלתי בשום מקום אחר" אמר אחד הנערים מבית השנטי.
הבמאי רוצה להעביר את המסר הברור שהוא הכל אפשרי אם מאמינים, גם כשקשה לפעמים יש מישהו לצדך, ואפשר לצאת מזה.

ציין שלושה מאפיינים של סרט דקומנטרי והדגם כיצד הם באים לידי ביטוי בסרט
מאפייני הסרט התיעודי כוללים: גיבור, תהליך, נקודות מבט של במאי, שימוש באלמנטים יצירתיים, עלילה...
בסרט הדקומנטרי הזה אין גיבור אחד ברור, מצויינים חבורת נערים שהם במרכז הסרט.
המוזיקה,סאונד ברקע היא עצובה וחלשה מאוד - מרגשת, מעבירה מסר של משהו כואב וקשה שעבר על כל אחד מהנערים.
אובייקטיביות-בסרט מראים קבוצת נערים שעזבו את הבתים שלהם ועברו לגור ב"בית השנטי" שהוא בית לנוער בסיכון.
סובייקטיביות-הנערים ב"בית השנטי" עברו חוויות מאוד קשות במהלך החיים שלהם והגיעו למצב שהם או ברחו מהבית או נזרקו מהבית וחיו כילדים צעירים לבד ברחובות עד שמצאו אותם או מצאו בעצמם את "בית השנטי" שהוא בית חם ואוהב לכל הנוער בסיכון, הם מספרים על חוויות הילדות הקשות שלהם ועל החווויות הטובות מ"בית השנטי" ששיקמו אותם מהמצב הקודם לגמרי.

ציין אלמנטים יצירתיים (מוזיקה עריכה וכו) בסרט והסבר את תרומתם ותפקידם לסרט
רוב הסרט היה בנוי ממוזיקת רקע עצובה של פסנתר, המוזיקה הזאת עוזרת לנו להרגיש מה הם מרגישים או הרגישו לפני שהגיעו ל"בית השנטי" ואיך החיים שלהם נראו פעם, המוזיקה מוסיפה רגש לצופים.
את הסרט ערכו כך שיש קטעים בהם רואים ראיון עם כמה מהנערים מ"בית השנטי", בו המצלמה מצלמת את הפנים של הנער בקלוזאפ, והוא מסבר על החיים שהיו לו בהשוואה לחיים שיש לו עכשיו.
בחלקים אחרים של הסרט מראים את הדברים שהנערים והנערות עושים ב"בית השנטי", מראים אותם אוכלים, לפעמים מעשנים, רוקדים, צוחקים, ומרגישים בבית. אלמנט זה תורם לסרט בכך שהוא מוסיף עניין וניסיון להזדהות עם הנערים, להבין מה הם עוברים שם ואיך מטפלים בהם.

הסבר את המושג דוקו-אקטיביזם וכיצד בא לידי ביטוי בסרט ואם לא, הסבר את המושג והדגם מתוך סרט בו צפינו בכיתה
דוקו-אקטיביזם הוא ז'אנר בקולנוע התיעודי שיחודו הוא מעורבותו של העיתונאי החוקר בנשוא התחקיר.
היוצר לא רק מתעד את המציאות אלא מנסה לשנות אותה במהלך הסרט. לעתים העיתונאי יוזם פעילות פרובוקטיבית כדי לנסות להתעמת עם מי שיכול להוביל לשינוי המיוחל.
בסרט זה - "רק בשביל לקבל חיבוק" העיתונאי החוקר רוצה לשמוע על המקומות הקשים ביותר שעברו הנערים. הוא לא מעורב כלל הוא רק שואל את השאלות, הדוקואקטיביזם לא מתקשר לסרט זה כלל.
בכיתה ראינו את הסרט "המדריך למהפכה" שבו היוצר של הסרט והוא בעצם הבמאי הוא גם הגיבור של הסרט, הוא עושה מהפכות בתקשורת- הפגנות רבות ודברים שגורמים לשינויים רבים בנושא שעליו הפגין- כספים בערוץ הראשון.