תיאוריית ההרפיה
הצחוק גורם לנו להרגיש תחושת הרפיה, בכך שאנו צוחקים על ההתנהגות של אדם או קבוצה חברתית מסוימת. קטע זה מתאים לתיאורייה זו מכיוון שכאשר המאמנת זינה מביישת מישהי (נטשה-נטע) ומעלה את התחושה שלנו, מנמיכה את הבן אדם וההתייחסות אליו, מדברים על מודל יופי, רזון- נושאים קיצוניים שקשה לדבר עליהם. הומור- פעולה תקשורתית המכוונת לעורר אצל הנמען תגובה של שעשוע, צחוק או גיחוך. הסרטון הזה גורם לנו לצחוק רב.
תיאוריית אי ההלימה
כאשר מחברים בין שני אירועים שאין ביניהם קשר במציאות, אז המפגש ביניהם יוצר סיטואציה מפתיעה ומצחיקה. בסרטון רואים קטע סאטירה שמראה מזכירה של 9 מיליון שלא יודעת להשתמש במחשב, בטלפון אומר לה מישהו איך להשתמש במחשב והיא עושה את מה שהוא אומר רק לא במחשב, אלא במציאות, בצורה הומוריסטית וחסרת היגיון, אך שני הנושאים מתקשרים אחד לשני
תיאוריית העליונות
ההומור מאפשר לעסוק בנושאים שהחברה לא מרבה לדבר עליהם, יורדים עליהם וגורמים לנו להרגיש "טובים יותר", צוחקים על התנהגות של אדם או קבוצה חברתית מסויימת. כמו: מין ותוקפנות. דרך הצחוק קל יותר להתמודד עם הנושאים הללו. בסרטון רואים את גורי וליאת רבים בראפ על מי יותר טוב הגברים או הנשים. גורי אלפי יורד על הנשים בראפ ככה שזה נשמע מצחיק ואפשר להתמודד עם זה בקלות ובצחוק
עבודת סיכום לנושא הסאטירהסאטירה היא סוגה של כתיבה החושפת מעשים בלתי תקינים ובלתי מוסריים בנושאים כמו פוליטיקה, בדרך כלל באמצעות כתיבה הומוריסטית. הביקורת אינה מועברת ישירות אלא באמצעות אמצעים אומנותיים, באירוניה, בסרקזם ובחיקוי.מטרת הסאטירה היא לבקר תופעות חברתיות באמצעות הומור בשילוב אלימות, הקצנה והגזמה. הומור הוא פעולה תקשורתית המכוונת לעורר אצל הנמען תגובה של שעשוע,צחוק או גיחוך.
סאטירה- האם יש נושאים שלא צריך ליגוע בהם או שהכל מותר: לפי דעתי הסאטירה היא דרך שכולם יכולים להשתמש בה רק אם היא מפורסמת במקום חדשותי ועם קהל רב כגון בתוכניות סאטירה כמו ארץ נהדרת. אם מפרסמים ביוטיוב סתם סרטון שיורד על משהו של המדינה בדרך הומוריסטית אני חושבת שמותר לעשות את זה יש חופש ביטוי אך עדיף שלא להסתבך עם מוסדות השלטון. בסך הכל יש חופש ביטוי ולכולם מותר לעשות מה שהם רוצים באמצעות הסאטירה אך צריך להיזהר שלא ייעליב את הבן אדם שיורדים עליו בדרך קשה שירצה לתבוע את המפרסמים של הסרטון. לפי דעתי לא צריך להגביל את חופש הביטוי שנו אנחנו צריכים לשקול מילים ולהחליט מה לפרסם ומה לא בדרך שלא תפגע באחר וכתוצאה מכך לא תפגע בנו.
