תוכניות ריאלטי

פוליסימיות- (פולי=הרבה, סמי= משמעות)
זוהי תכונה של הטקסט המאפשרת לקהלים שונים לפרש אותו בדרכים שונות ולתת לו משמעויות מגוונות, ואף שונות ממה שהתכוון היוצר. ריבוי משמעויות שמאפשר לקהלים שונים לפרש אותו בצורות שונות ולקבל משמעויות שונות

כחלק מתוכנית הטלוויזיה "Israel Got Talent" שבה אנשים מכל רחבי הארץ מגיעים להראות את הכישרונות שלהם בכל תחום שקיים, אפילו תחומים שאף אחד לא הכיר בעבר. 
 הגיעה לתוכנית אישה, שכביכול היא טרנג'סטר, והכישרון שלה הוא שירה. מעבר לכישרון שלה היא מתנהגת בצורה שונה ומעט מוזרה, לבושה בבגדים מצחיקים, עם איפור מאוד מוגזם וקול צייצני. לפני שהאודישן שלה התחיל הראו את הקטע של מאחורי הקלעים בו היא עברה בין המתמודדים שסביבה ודיברה איתם. ההתנהגות שלה גרמו לאנשים רבים להתייחס אליה כבדיחה.
השופטים בתוכנית הם: נועה קירל, מאור זגורי, מיה דגן וג'ורדי. הם מחליטים מי יעבור לשלב הבא ומי לא, כלומר מביעים דעתם בנוגע לכישרון שהאדם מראה.
התוכנית "Got Talent" התחילה בארצות אחרות כגון בריטניה, ארצות הברית וכדומה. אל התוכנית בבריטניה הגיעה זמרת מבוגרת בשם "סוזן בויל", שלבסוף גם זכתה בתחרות עם קול מדהים ויוצא דופן. בתוכנית בישראל, הגיעה האישה ששמה רעיה- שגם שמה עורר תגובות של צחוק כי הוא שונה, והיא טענה שהיא תהיה "סוזן בויל הבאה ויותר טובה ממנה", לפני שהתחילה לשיר כל הקהל וגם השופטים צחקו על האמירה כי היא הייתה נראת כמו מישהי שבאה רק בשביל הצחוקים וללא כישרון אמיתי. בנוסף, לפני התחלת השיר היא אמרה לאחראי על הפעלת המוזיקה "משרת להפעיל", מה שגם לאנשים רבים לצחוק ולאנשים רבים לכעוס על הדרך שבה היא מציגה את עצמה. לאחר שרעיה התחילה לשיר הקהל והשופטים היו בתדהמה שמבחורה כזאת יוצא קול כזה עוצמתי, ומיה דגן- אחת השופטות בכתה כי התרגשה מהשירה. תגובה של אחד המנחים הייתה: "זה מופע קומי והיא דמות אבל עדיין התרגשתי". לאחר התוכנית עלו לרשת תגובות רבות בקשר לרעיה, חלקם אמרו שהיא מופע קומי שמשלב שירה יפה ובסך הכל אודישן מעולה, וחלקם אמרו שהיא מתייחסת בצורה מזלזלת בתוכנית והצורה שבה היא מופיעה או מדברת לאנשים ולצוות לא מתאימה לתוכנית.
המושג פוליסימיות בא לידי ביטוי בקטע בכך שהאודישן של רעיה עורר תגובות רבות ובעל ריבוי משמעויות, ובכך כל אחד מפרש את האודישן בצורה אחרת ומקבל משמעות אחרת.

ייצוג- שיקוף, דימוי או שיחזור של משהו מהעולם האמיתי אל עולם התקשורת - (טלוויזיה). מוצג בצורה שטחית, בררנית, מוגבלת ומתווכת בעלת משמעות אחת.
דוגמא לייצוג מתוך הקטע "יש ערבים מתוכניות מציאות ויש ערבים מהמציאות"
המושג "ייצוג" בא לידי ביטוי בקטע בכך שמציגים את האוכלוסייה הערבית ובעיקר את הגברים הערבים כמאיימים או רעים וקשים כמו שמקבלים אותם בישראל. לעומת זאת את הנשים הערביות מציגים כעדינות, מודרניות והסיכוי לחיכוך עם אישה הוא נמוך יותר. התקשורת "בוררת" ומתווכת את הנשים הערביות לליהוקן לתוכניות הריאלטי, הם מסבירים כי הגברים לא נחמדים, כלומר כוללים את כל האוכלוסיה של הגברים הערבים ואומרים שהם לא נחמדים, רעים, או שכלל הנשים הערביות הן עדינות למראה או מודרניות, ופחות מאיימות. התקשורת יצרה מצב שבו היא מציגה את הערבים והערביות בצורה אחת, שלא בהכרח נכונה לגבי המציאות. למשל הסבירו כי "העובדה שלתוכניות ריאלטי ממעטים ללהק גברים ערבים מדגישה את הרצון להימנע מלהראות ערבים לא נחמדים".

רב תרבותיות-חברה המורכבת מהרבה תרבויות שונות המקיימות ביניהן דיאלוג תוך סובלנות וכבוד הדדי. כל תרבות שומרת על זהותה (מנהגים, שפה, אוכל, מוזיקה) ומקבלת מקום לבטא את עצמה בתקשורת. אין תרבות אחת עליונה וכולן שוות. למשל, תוכניות ריאלטי מאפשרות ייצוג למגוון קבוצות, גם כאלה שמודרות מז'אנרים אחרים כגון ערבים. כולם מתמודדים בנאים שווים בתוכנית ומקיימים ביניהם דיאלוג.
דוגמא לרב תרבותיות מתוך הקטע "יש ערבים מתוכניות מציאות ויש ערבים מהמציאות"
לתוכניות ריאלטי כמו האח הגדול או מאסטר שף, מלהקים גם את התרבויות היהודיות- בעיקר, וגם תרבויות אחרות כגון אתיופים, דתיים, ערבים. לפי הקטע מסבירים כי ליהקו לתוכנית מאסטר ערבייה בשם סלמה פיומי, לאח הגדול ליהקו ערבייה בשם רנין בולוס, כלומר נתנו לתרבויות רבות להשתלב בריאלטי ולעבור בידיוק את אותן המשימות ולחוות את אותם התנאים כמו בני התרבויות האחרות שמשתתפים בתוכנית. לעומת זאת מעדיפים ללהק ערבים וערביות שאינם מוסלמים אלא נוצרים או דרוזים, שהמבטא הערבי שלהם או המראה החיצוני שלהם נראה פחות מאיים, ואין להם סממנים מובהקים של ערביות, מנוצרים ודרוזים אין סיכוי שישמעו על קיפוח, הזנחה ואפליה. כך יוצרים באמצעות משתתפי הריאלטי מצב בדוי של נורמליות. אך נותנים לתרבויות רבות להשתתף בתוכניות ולא מזניחים את התרבויות הפחות אהודות בארץ כמו הערבים, על מנת שלא ליצור מצב של אפליה.

שאלה מהמבחן - ערכים מקצועיים של עיתונאי

אובייקטיביות: ניטרליות, דיווח עובדתי ובלי רגשות. הבחנה בין עובדה לדעה, סיפוק מידע מהימן. על העיתונאי להתבסס על עובדות מציאותיות ולא לערב רגשות או דעות.
בקטע שניתן במבחן על עירית לינור, ניתן לראות כי העיתונאי שמר על ניטרליות והתבסס על עובדות שקרו, הוא לא עירב דעות או רגשות אישיות. בכתבה הוא מציין עובדה: "עירית לינור הושעתה משידורי התוכנית 'המילה האחרונה' בגלי צה"ל למשך שבוע..." היא כינתה את נשיא המדינה "חתיכת חצוף". העיתונאי ציין את נאומו של ריבלין בנס בנושא דמוקרטיה, רשתות חברתיות ועוד... לאורך כל הידיעה העיתונאי שומר על אובייקטיביות- מתבסס על עובדות מציאותיות ומשתמש בציטוטים על מנת לדייק בנתונים.

דיוק: יש לאמת כל דבר לפני שהוא עולה לשידור. אין לשדר דבר שאינו מדויק. על העיתונאי לפרסם ידיעה בעלת פרטים נכונים, מדויקים, וחל עליו איסור לפרסם פרטים שגויים. 
לפי הקטע, העיתונאי שומר על הדיוק בפרטים ומעלה נתונים מציאותיים, אמיתיים ונכונים לגמרי. הוא מצטט את דבריהם של עירית לינור ושל נשיא המדינה, ריבלין על המקרה.
עירית לינור- "חתיכת חצוף"... העיתונאי אינו מטעה, מסלף או משנה פרטים אלא מדייק במה שנאמר על ידה. ריבלין: "ויש לנו כמה הוכחות נפלאות בשנים האחרונות להשפעת הרשתות החברתיות על המציאות...." כלומר, הוא מדייק ומספר על הדברים החשובים שנאמרו על ידיהם של עירית לינור, ריבלין וגלי צה"ל שהגיבו למקרה וגם אותם ציטט במדויק.

איזון:  מתן אפשרות שווה לצדדים השונים להשתתף בדיונים או בעימותים, זמן ומקום זהה, אפשרו להגיב.
בקטע ניתן לראות כי העיתונאי מספר אודות המקרה ששותפים לו עירית וריבלין ועל הנעשה, בעקבות הנעשה הוא מאפשר לגלי צה"ל שאחראים על התוכנית בה משדרת עירית לינור, להגיב לנושא ובכך מציין את תגובתם.
גלי צה"ל: מגלי צה"ל נמסר כי מכבדים,נלחמים ושומרים על חופש הביטוי....
"התבטאותיה של עירית לינור כלפי נשיא המדינה אינן ראויות וכך גם האופן שבו נאמרו הדברים..."
העיתונאי נותן הזדמנות שווה לגלי צה"ל להתנצל על מעשיה של עירית ולהביע את עמדתם ודבריהם בעניין הנדון בכתבה.

צילום עיתונאי - ניתוח

בצילום רואים שלט שמורה על האטה - ילדים בדרך, ובכביש עוברת אישה בהריון (מטאפורה)

קומפוזיציה: בתמונה ניתן לראות שלט שמורה על האטה - ילדים בדרך. הוא נמצא בצד הכביש, על המדרכה והאישה בהיריון במרכז, עוברת את מעבר החצייה כשהיא עומדת על הצד ובטן ההיריון מודגשת.
יש חוסר איזון בצבעים, רוב התמונה כהה יחסית כך שהחלק הבולט ביותר בתמונה הוא השלט.
קיימת סימטריות מעטה במיקום ובחלק שכל אחד מהם לוקח בתמונה. בנוסף יש שלט כחול שגם בולט לעין במרכז התמונה שמורה על מעבר חצייה להולכי רגל.

יחסים בתוך המסגרת: השלט בצבע זוהר ובולט לעין, גדול יחסית, האישה כהה- הבטן מודגשת בתמונה, בולטת על מעבר החצייה הלבן כך שרואים אותה בברור.
יחסי גודל: השלט הוא החלק העיקרי בתמונה, הבולט ביותר גם בצבעיו וגם בגודלו, נמצא בקירוב לעומת השלט השני והאישה שנמצאים מאחוריו מה שיוצר יחס גדול-קטן, קרוב-רחוק.
ניגודיות: הניגודיות באה לידי ביטוי בכך שהצבע של השלט הבולט הוא צהוב כתמתם לעומת האישה בצבע שחור, שהוא כידוע צבע מרזה אך במקרה זה, היא אישה בהיריון.
בנוסף, המשמעות מנוגדת- השלט מורה על האטה כי ילדים עוברים את מעבר החצייה, הניגוד לכך הוא במשמעות: אישה בהיריון עוברת את הכביש (לא ילדים כאמור בשלט) אך הילדים בדרך כי היא בהיריון, בהתקרבות ללידה- בלידה נולד הילד = ילד בדרך.

מוקד: האישה במרכז מושכת את העין של הצופה אך לעומת זאת השלט הזוהר מושך את העין יותר מהאישה שבמרכז התמונה. אפשר להשתמש ב"חוק השלישים" שבו מחלקים את התמונה לשלושה חלקים כך שהמרכז הוא השלט של מעבר החצייה הכחול והאישה בהריון. אך בתמונה זו "חוק השלישים" לא ממקד את הצופה לרעיון המרכזי והמסר המרכזי של התמונה שהוא בעצם השלט השני והקרוב יותר שנמצא בשליש הימני של התמונה.

שימוש בשפה אסתטית: צבעים כהים מאוד לעומת שלט בולט שהוא עיקר התמונה, זווית הצילום היא זווית גבוהה- high angle, מלמעלה רואים את השלט בגובה העיניים והאישה בהריון מלמעלה כך שהבטן שלה בולטת למראה עין.

שימוש באזכורים חזותיים חיצוניים: "האט-ילדים בדרך" מטאפורה לאישה שעוברת בכביש, אישה בהריון שבעצם יש לה ילד בדרך, השלט מתייחס לילדים שיוצאים מבית הספר אך בסיטואציה זו המסר של התמונה היא הציניות שהשלט מתייחס בעצם לאישה בהריון שיש לה "ילד בדרך".
את הרעיון קיבלתי מאמי שאוהבת לפרסם בדיחות ונתנה לי את הרעיון צלם תמונה קומית, יציאה מהקופסה במחשבה של המשמעות הנסתרת לשלט. 

עבודה "קולנוע תיעודי"

https://www.mako.co.il/mako-vod-mako/documentary-s1/VOD-c3c56699f528631006.htm

מה היא נקודת המבט של הבמאי שרוצה להעביר לצופים: 

הבמאי רוצה להעביר לצופים על סיפור חייהם של נערים ונערות שחוו דברים מאוד קשים בחייהם והרגישו שהם בעצם תקועים במנהרה חסרת מוצא ולבסוף ראו את האור בקצה המנהרה בכך שהצטרפו ל"בית השנטי" שהוא בעצם בית גדול לכל הילדים חסרי הבית שעברו את הדברים הקשים האלה בחייהם.

"זה המקום היחיד שנתן לי חום ואהבה, מה שלא קיבלתי בשום מקום אחר" אמר אחד הנערים מבית השנטי.

הבמאי רוצה להעביר את המסר הברור שהוא הכל אפשרי אם מאמינים, גם כשקשה לפעמים יש מישהו לצדך, ואפשר לצאת מזה.

ציין שלושה מאפיינים של סרט דקומנטרי והדגם כיצד הם באים לידי ביטוי בסרט

מאפייני הסרט התיעודי כוללים: גיבור, תהליך, נקודות מבט של במאי, שימוש באלמנטים יצירתיים, עלילה...
בסרט הדקומנטרי הזה אין גיבור אחד ברור, מצויינים חבורת נערים שהם במרכז הסרט.
המוזיקה,סאונד ברקע היא עצובה וחלשה מאוד - מרגשת, מעבירה מסר של משהו כואב וקשה שעבר על כל אחד מהנערים.
אובייקטיביות-בסרט מראים קבוצת נערים שעזבו את הבתים שלהם ועברו לגור ב"בית השנטי" שהוא בית לנוער בסיכון.
סובייקטיביות-הנערים ב"בית השנטי" עברו חוויות מאוד קשות במהלך החיים שלהם והגיעו למצב שהם או ברחו מהבית או נזרקו מהבית וחיו כילדים צעירים לבד ברחובות עד שמצאו אותם או מצאו בעצמם את "בית השנטי" שהוא בית חם ואוהב לכל הנוער בסיכון, הם מספרים על חוויות הילדות הקשות שלהם ועל החווויות הטובות מ"בית השנטי" ששיקמו אותם מהמצב הקודם לגמרי.

ציין אלמנטים יצירתיים (מוזיקה עריכה וכו) בסרט והסבר את תרומתם ותפקידם לסרט

רוב הסרט היה בנוי ממוזיקת רקע עצובה של פסנתר, המוזיקה הזאת עוזרת לנו להרגיש מה הם מרגישים או הרגישו לפני שהגיעו ל"בית השנטי" ואיך החיים שלהם נראו פעם, המוזיקה מוסיפה רגש לצופים.

את הסרט ערכו כך שיש קטעים בהם רואים ראיון עם כמה מהנערים מ"בית השנטי", בו המצלמה מצלמת את הפנים של הנער בקלוזאפ, והוא מסבר על החיים שהיו לו בהשוואה לחיים שיש לו עכשיו.

בחלקים אחרים של הסרט מראים את הדברים שהנערים והנערות עושים ב"בית השנטי", מראים אותם אוכלים, לפעמים מעשנים, רוקדים, צוחקים, ומרגישים בבית. אלמנט זה תורם לסרט בכך שהוא מוסיף עניין וניסיון להזדהות עם הנערים, להבין מה הם עוברים שם ואיך מטפלים בהם.

הסבר את המושג דוקו-אקטיביזם וכיצד בא לידי ביטוי בסרט ואם לא, הסבר את המושג והדגם מתוך סרט בו צפינו בכיתה

דוקו-אקטיביזם הוא ז'אנר בקולנוע התיעודי שיחודו הוא מעורבותו של העיתונאי החוקר בנשוא התחקיר.

היוצר לא רק מתעד את המציאות אלא מנסה לשנות אותה במהלך הסרט. לעתים העיתונאי יוזם פעילות פרובוקטיבית כדי לנסות להתעמת עם מי שיכול להוביל לשינוי המיוחל.

בסרט זה - "רק בשביל לקבל חיבוק" העיתונאי החוקר רוצה לשמוע על המקומות הקשים ביותר שעברו הנערים. הוא לא מעורב כלל הוא רק שואל את השאלות, הדוקואקטיביזם לא מתקשר לסרט זה כלל.
בכיתה ראינו את הסרט "המדריך למהפכה" שבו היוצר של הסרט והוא בעצם הבמאי הוא גם הגיבור של הסרט, הוא עושה מהפכות בתקשורת- הפגנות רבות ודברים שגורמים לשינויים רבים בנושא שעליו הפגין- כספים בערוץ הראשון.

עבודה מסכמת לזירה 8 + סיכום ורפרט

הנושא שבחרתי לדבר אליו הוא נושא הלימודים והלחץ של שנת התיכון. משרד החינוך החליטו להוריד את הבגרויות מכיתה י' ולהשאיר בגרויות רק בכיתות י"א ו-י"ב. בנוסף הוסיפו למבחנים הרגילים של כיתה י' את העבודות של הערכה חלופית לחלק מהציון של הבגרות בכיתה י"א. בשנות התיכון יש עומס ענק על התלמידים ומבחנים צמודים אחד לשני וכמעט בלי זמן למנוחה ולתחביבים.

thinglink: https://www.thinglink.com/scene/913477096293007363
ניתוח לפי תוכן,צורה ועמדה (באתר) ^^^

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בחר זירות נוספות שלמדת השנה וקשר כל זירה לנושא שבחרת בדרך יצירתית:
זירה 1 מדברת על כתבה וניתוחה לפי מאפייני התקשורת + פרסומת וניתוחה לפי מודלים.
אפשר לקשר את הזירה הזאת לנושא שבחרתי מכיוון שנושא הבגרויות שבוטלו מכיתה י' והועברו לכיתה י"א בתוספת לבגרויות שכבר קיימות בשנה זו, מפורסמות בכל רחבי האינטרנט והיו כתבות רבות על הנושא ועל הורים שהתלוננו בפני משרד החינוך על עומס של התלמידים ובגרויות בתאריכים צמודים ביותר ולפעמים יום אחרי יום שאין בכלל זמן ללמוד לשתיהן. 

דוגמאות לכתבות בנושא:
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1144149 -- נפתלי בנט החליט: בחינות הבגרות יתקיימו החל מכיתה י"א
http://www.davar1.co.il/53754/ -- עומס יתר


זירה 6 מדברת על סאטירה ומערכוני סאטירה שונים בתקשורת, מם הוא סוג מסויים של סאטירה משום שהוא מכוון ומדבר על משהו חברתי או פוליטי בדרך מצחיקה של שלוש תמונות עם כיתוב מקורי לנושא שמדברים עליו ביום יום. מם זה הוא סוג של סאטירה המועברת באמצעות תמונה וטקסט שמתאים לתמונה ולהתנהגות של האדם בתמונה (אצלי על זינה).

קטעי סאטירה הקשורים לנושא:

ניתוח קליפ

שם השיר/קליפ: Ariana Grande-Everyday

התרשמות ראשונית: הקליפ מצולם במקומות ציבוריים עם הרבה אנשים, נראה מושקע עם כמה מקומות כלומר כמה סצנות מגוונות עם מסר חשוב.

משמעות דנוטטיבית: הקליפ משתייך לז'אנר הפופ

מילות השיר בערך מובנות, יש חלקים פחות מובנים ויש חלקים מובנים, והן מאוד קשורות לקליפ.

ייחוד חזותי/טכני/חידוש טכנולוגי: אין

ניתוח קצר:
ניתוח מגדר וחברות באמצעות הקליפ-
הקליפ מסמל שלכל מגדר ולכל סוג של אהבה יש התבטאות שונה 
ותגובה שונה של אנשים לחיבור בין השניים בין אם זה בציבור ובין אם זה בין זוגות ממגדר שונה או דומה כגון לסביות, הומואים, טרנג'סטרים ועוד... הסבר של אנשים ומחשבות שלהם לגביי: למה בעצם זוגות נהיים "מאוהבים" במישהו מאותו מין כמו שלו. החברות בין השניים מראה את האהבה.

סיפור מאחורי הקליפ: בכל סצנה של הקליפ מראים זוג אחר של אוהבים, בהתחלה זוג רגיל של גבר ואישה, בסצנה השנייה זוג של לסביות, בסצנה השלישית זוג של גבר ואישה נוספים ובסצנה הרביעית והאחרונה זוג של מבוגרים, זקנים. בכל סצנה מראים את הזוגות מתאהבים, מתנשקים, בציבור ליד הרבה אנשים שרואים אותם ופניהם המומות, מפוחדות וחשדניות. האנשים שמסתכלים על הזוגות בקליפ לוקחים את האהבה שלהם כמשהו שלא רואים בכל יום, משהו שונה ומוזר ולעומת זאת הזמרת, אריאנה, רואה זאת כמובן מאליו, משהו שלא צריך להתייחס אליו בצורה שונה אלא כחלק מהחיים. לא משנה מה כל אהבה היא יפה.

משמעות קונוטטיבית: המסר בקליפ הוא לא משנה איך האהבה נראית, עם מי היא ומתי היא קוראת, לא משנה איפה זה נמצא כל אהבה היא יפה ולא צריכה להיראות כמשהו שונה, רע או מוזר, כל אחד יכול לאהוב לא משנה אם זה זוגות רגילים של גבר ואישה או זוגות של גבר וגבר או אישה ואישה, אהבה יכולה להראות בכל מקום, בכל גיל ועם כל אחד. כולנו שווים, כולנו בני אדם שחווים אהבה בגיל מסויים ולא משנה אם הא נראית בציבור או לא. אהבה היא סך הכל דבר טוב ודבר יפה שבזכותו נוצרים בסוף בני אדם נוספים וחיים חדשים נפתחים, אז לא צריך לראות את הדברים בצורה שונה מאיך שהם מוצגים במקומות אחרים.

משימת משחק - 1 נגד 100

http://1vs100.telem-hit.net/flashGame.aspx 

משחק 1 נגד 100 על כל מה שלמדנו על עכשיו בנושא התקשורת והחברה

קוד: 4017